למה קשה לנו עם מוות?
בחברה שלנו לא מקובל להתעסק במוות, אנחנו מרחיקים מאיתנו כמה שניתן מחלות וזקנה, ובמקום זה מתרכזים במה שצעיר, יפה ובריא. יש כאלו שאינם קוראים למוות בשמו ונעזרים במושגים מרחיקים כמו נפטר, הלך לעולמו וכו'
הורים רוצים באופן טבעי לגונן על הילדים שלהם מפני הנושא הכואב הזה ולכן נמנעים מלדבר עליו באופן ישיר ואמיתי. הרבה פעמים הורים בוחרים להסתיר או לטשטש את האמת כי הם חוששים שהילד לא יוכל להתמודד איתה...
למה לא כדאי להסתיר?
*כשמסתירים מידע מילדים זה מקטין ומחליש אותם. הם מקבלים מסר שההורים לא סומכים עליהם שהם מסוגלים להתמודד. מוות הוא חלק טבעי מהחיים. וזכותם לדעת את זה.
* כאשר נותנים להם מידע שמסלף את המציאות זה מעורר חרדה ואי ודאות
* הכוונה היא לחסוך מהם כאב אבל בפועל זה יוצר ביטול והתכחשות לרגשותיהם. ילדים מרגישים שמסתירים מהם מידע וזה יוצר חשדנות וחוסר אמון. מה שמגדיל את תחושת הבידוד והניכור, בנוסף לאובדן והאבל.
ובכן, לילדים בגילאים הצעירים אין הבנה מלאה של מושג המוות, אבל לפחות תהיה תחושה שהמבוגרים גלויים וכנים, זה כבר מרגיע בפני עצמו.
רוצים לדעת עוד אודות הנגשת נושא המוות לילדים בגיל הרך? מוזמנים לפנות אליי:)
